:: wikimiki.org ::
| Shaokatan Township, MN |
Shaokatan Township, MNShaokatan Township, Minnesota נפוליון הראשון
נפוליון בונפרטה (15 באוגוסט 1769 - 5 במאי 1821) (צרפתית: Napoléon Bonaparte). בעברית נכתב גם "נפוליאון" (ידוע גם כנפוליון הראשון). כיהן כשליט צרפת בשנים 1799 עד 1814 ובשנת 1815 למשך מספר חודשים. בשיאו, הוביל את צרפת לכיבוש רוב אירופה המערבית והמרכזית. היה מהדמויות החשובות ביותר שעיצבו את תחילת המאה ה-19.
נפוליון עלה לשלטון בהפיכת ה-18 בברימר לאחר קריירה מזהירה כאיש צבא. לאחר שביסס את מערכות השלטון הפנימיות בצרפת וייצב את המדינה לאחר התקופה הסוערת של המהפכה הצרפתית. הוא יצא למסע כיבושים בכל אירופה וכונן את "הקיסרות הראשונה" בראשותו. מעצמות אירופה הוותיקות התנגדו לו וגרמו להפלת משטרו ולהגלייתו לאי אלבה. הוא הצליח לברוח מהאי, לשלוט בחזרה בצרפת תקופה קצרה שמכונה "מאה ימים" עד שהובס בקרב ווטרלו ונשלח לגלות באי סנט הלנה שם נפטר והוא עוד לא בן 52.
נפוליון הוא גם המייסד של שושלת בונפרטה. אחיו כיהנו כמלכים בארצות שכבש באירופה. בנו, נפוליון השני הוכרז על ידו כמלך רומא ואחיינו, שידוע גם בתוארו "נפוליון השלישי", כיהן כשליט צרפת (נשיא ואחר כך קיסר) בין 1848 ל-1870.
נפוליון מכונה "מונרך נאור" משום ששלטונו התאפיין בסובלנות ובפיתוח המערכות האזרחיות. אחת מתרומותיו הלא צבאיות החשובות של נפוליון היא "קוד נפוליון" (1804). קוד זה היה רפורמה בחוק הצרפתי שבוססה על ההכרה בכך שכל בני האדם נולדו שווים ובעלי זכות לרכוש. הכרזה זו כללה גם את היהודים.
ילדותו ועלייתו כחייל
1804]
נפוליון נולד ב-15 באוגוסט 1769 למשפחת אצולה מקומית בעיר אז'קסיו (Ajaccio), בירת קורסיקה, שנים מועטות לאחר שהאי עבר לשליטה צרפתית. אביו, קרלו בונפרטה, דאג לחינוך בנו בצרפת כבר מגיל תשע.
בזמן המהפכה הצרפתית, היה בן 20 ונעשה קצין בצבא הצרפתי. נלחם בצבאות בריטניה וספרד, בתומכי המלוכה ובלאומנים שונים כולל במולדתו קורסיקה. התבלט כאסטרטג צבאי מחונן, וניהל כמה קרבות שבהם זכו כוחותיו לניצחון מוחלט. ב-1793, בהיותו בן 24 בלבד, הועלה לדרגת גנרל - בריגדיר.
באותן שנים שלאחר המהפכה הצרפתית, סבלה צרפת מחוסר יציבות פוליטית הן מבית והן מבחוץ. מדינות שונות ניסו לפלוש לצרפת כדי לדכא את המהפכה ואילו בצרפת עצמה היו קרבות בין תומכי המלוכה למהפכנים. גם בקורסיקה הייתה מלחמת אזרחים, ומשפחתו של נפוליון גורשה משם על ידי הלאומנים הקורסיקאים בראשותו של פאולי.
בהמשך הוא פיקד על גייסות צרפתיים שנלחמו בצבא האוסטרי על אדמת איטליה. הצלחתו הייתה כבירה עד כדי כך שהצליח להגיע לפרברי וינה.
בשנת 1796, בעת שהיה קצין בכיר, נשא נפוליון לאשה את ז'וזפין דה בוהרנה, שהיתה אלמנה ואם לשני ילדים.
מסעו למצרים וארץ ישראל
ב-1798 הטילה עליו הממשלה הצרפתית הנבחרת לכבוש את מצרים מידי הבריטים. יש הטוענים כי משימה זו הוטלה עליו כדי להרחיקו מפאריס לאחר התגברות הפופולריות שלו בציבור. המטרה העיקרית של המסע היתה לנתק את בריטניה, אויבתה המושבעת של המהפיכה הצרפתית, מהודו, תוך פגיעה בממלוכים, בני בריתם.
נפוליון כבש עד מהרה את קהיר וסביבותיה אך נותק מצרפת בעקבות השמדת הצי הצרפתי על ידי האדמירל הבריטי הורציו נלסון בקרב אבוקיר. נפוליון ביסס את שלטונו במצרים והחל לנוע לאורך חוף הים התיכון לכיוון ארץ ישראל. הוא כבש את כל ערי החוף של אותה תקופה: אל-עריש, עזה ויפו, שם טבחו חייליו אלפיים שבויים תורכיים. לאחר מכן התקדם צבאו צפונה, כבש את חיפה ועמק יזרעאל וצר על עכו.
נפוליון צר על עכו כחודשיים, אולם העיר, בשליטתו של אחמד אל ג'זאר, הייתה מבוצרת מדי והתגוננה היטב בעזרת צבא תורכי שהגיע מסוריה ובסיוע כוחות בריטים בפיקודו של האדמירל סידני סמית. יש האומרים כי הודעתו של נפוליון במהלך המלחמה, כי אם תצלח דרכו, והארץ תכבש על ידו, תוחזר הארץ לידי היהודים, נועדה לכבוש את לבו של חיים פרחי, יועצו ואיש סודו של אל ג'זאר. צבא נפוליון נאלץ לסגת בחזרה למצרים. בעיתון ישן גילה נפוליון על הפסד איטליה לכוחות אוסטריים ורוסיים ועל התוהו ובוהו הכולל השורר במדינה. הוא אסף סביבו כ-500 אנשים והפליג בספינה מהירה לצרפת. עיקר הצבא נשאר במצרים תחת הנהגתו של קלובר.
התקופה בה שהה במצרים היתה בעלת חשיבות לא רק צבאית אלא גם תרבותית. נפוליון עצמו, וחוקרים שהביא עמו, תרו את מצרים בחיפוש אחר עתיקות. בתקופה זו החל המחקר על התרבות המצרית העתיקה, נתגלו קברים ומומיות של מלכיה, ונתגלתה אבן הרוזטה שבעזרתה פוענח מאוחר יותר הכתב המצרי העתיק ("כתב חרטומים") ע"י ז'אן פרנסואה שמפוליון.
עלייתו כדיקטטור וכיבוש אירופה
למרות כישלונותיו האחרונים במזרח התיכון, לא נתפס המסע ככישלון ולאחר שחזר לפאריס ב-1799 מונה נפוליון כמפקד הצבא. זמן קצר אחר כך יזם הפיכה שהעלתה אותו לשלטון כדיקטטור. זה היה סיום התקופה הקצרה שבה היתה צרפת דמוקרטיה לאחר המהפיכה.
מלבד כיבוש צפון איטליה מידי האוסטרים (בשנית) בשנת 1800 ניצל נפוליון את שנות שלטונו הראשונות לביסוס מעמדו בצרפת והחזרת היציבות למדינה. הוא ביצע מספר רפורמות במערכת החינוך, המשפט, הפיננסים ומערכות השלטון. רפורמות אלו היווו את הבסיס למערכות האזרחיות בצרפת לשנים רבות. בשנים אלו נוצר גם "קוד נפוליון" שריכז את הזכויות של אזרחי המדינה.
1800]
בשנת 1804 הגיע נפוליון להסדר עם הכנסיה הקתולית והאפיפיור שעומד בראשה. כחלק מהסדר זה הוכרה הקתוליות כדת המדינה אולם מינוי אנשי הכמורה הושאר בידי נפוליון. בשני בדצמבר אותה שנה הכתיר נפוליון את עצמו כקיסר צרפת בברכת האפיפיור. במהלך הטקס הניח נפוליון את הכתר בעצמו על ראשו כדי לא ליצור מראית עין של כפיפות לאפיפיור. גם ג'זפין הוכתרה כאשת הקיסר. חצי שנה מאוחר יותר, הוכתר נפוליון במילנו גם כמלך איטליה.
בשנת 1803 הכריזה בריטניה בשנית מלחמה על שלטונו של נפוליון. ב-21 באוקטובר 1805 הובס הצי של נפוליון ביחד עם הצי הספרדי על ידי הצי הבריטי בקרב טרפלגר. כישלון זה הנציח את שליטתה הימית המוחלטת של בריטניה שנמשכה עד מלחמת העולם הראשונה.
לאחר קרב זה החל נפוליון במסע כיבושים נרחב ברחבי יבשת אירופה כנגד כל המעצמות שהתנגדו לשלטונו. בדצמבר 1805 ניצח נפוליון את צבאות אוסטריה ורוסיה בקרב אוסטרליץ. באוקטובר 1806 הוא ניצח את צבאות פרוסיה בקרבות יינה ואאוארשטט (Jena, Auerstedt). בהמשך הוא כבש את פולין וכונן שם נסיכות בובה תחת השפעתו. באותה עת נפוליון נמנע מלפלוש לרוסיה ובמקום זאת הוא חתם על חוזה טילזיט שביסס את הברית עם הצאר אלכסנדר הראשון שחילקה את אירופה בינהם.
לאחר מכן פנה נפוליון מערבה, פלש לספרד ומינה את אחיו למלך. אחת המטרות החשובות של צעד זה היתה ניסיון לכפות מצור כלכלי על בריטניה, האויבת שנפוליון לא הצליח להכריע. אולם, צעד זה לא נחל הצלחה. לאומנים ספרדים התקוממו כנגד השלטון הזר ונעזרו בצבאות בריטים שפלשו ב-1808 לספרד ופורטוגל.
ב-1810 גירש נפוליון את ז'וזפין, שלא ילדה לו ילדים, ונשא לאישה את מרי-לואיז, בתו של קיסר אוסטריה. היא הוכרזה מיד כקיסרית. נולד לו בן אחד ממרי-לואיז שנקרא נפוליון-פרנסיס-ז'וסף-צ'ארלס בונפרטה (1812-1833). לימים הוא יקרא נפוליון השני ויוכתר על ידי אביו כמלך רומא למרות שלא שלט בה מעולם. מלבדו היו לנפוליון כמה ילדים לא חוקיים.
לאחר תקופת רגיעה מסויימת החלו בעיות גם בחזית המזרחית כאשר הברית עם רוסיה נכשלה. הצאר אלכסנדר הראשון סירב לשתף פעולה עם נפוליון כנגד הבריטים. ב-22 ביוני 1812 פלש צבא נפוליון לרוסיה. בתחילה הוא כבש את פולין, שבה כונן שלטון בחסות צרפתית. במקום להתנגד, הכוחות הרוסים נסוגו כשהם מושכים את צבא נפוליון לתוך שטח רוסיה. ב-12 בספטמבר 1812 התרחש קרב עקוב מדם בבורודינו שבפאתי מוסקבה בין כוחות נפוליון לצבא הרוסי, שהסתיים ללא נצחון לצד מסוים. הצבא הרוסי המשיך בנסיגתו, כשהוא מאפשר לנפוליון להכנס למוסקבה. אולם, לפני שנסוגו הציתו הרוסים את העיר כדי שלא תוכל לשמש כבסיס לצבא נפוליון.
נפוליון חיכה לשוא לכניעת הצאר הרוסי. משכניעה זו לא הגיעה, נסוג נפוליון חודש לאחר מכן בחזרה. בשלב זה החל כבר צבא נפוליון להדלדל. מחצי מיליון החיילים שהחל עימם את הפלישה נותרו רק 100,000. נפוליון נטש את צבאו וחזר לפאריס.
נסיגה זו היוותה שינוי בגישה האירופית כלפי נפוליון. הוא לא נראה יותר בלתי מנוצח ועמים רבים ניצלו גילוי חולשה זה כדי להשתחרר משליטת הצרפתים. בין ה-16 עד ה-19 באוקטובר 1813 התקבצו צבאות רוסיה, פרוסיה ואוסטריה להלחם בחיילי נפוליון בקרב לייפציג. קרב זה כונה "קרב האומות". בקרב זה נחלו הצרפתים כישלון מוחלט. במקביל, נחלו חיילי נפוליון תבוסות גם באיטליה ובספרד.
ב-1814 התאחדו בעלות הברית (בריטניה, רוסיה, פרוסיה ואוסטריה) נגד נפוליון ופלשו לצרפת. ב-31 במרץ הם הצליחו לכבוש את פאריס. הסנאט החליט להדיח את נפוליון מתפקידו כקיסר. הוא נמלט לפונטנבלו, ושם התפטר ב-6 באפריל והעביר את השלטון לבנו. אבל בנות הברית לא הסתפקו בכך, הכריחו אותו ב-11 באפריל להתפטר ללא תנאי, ולצאת לגלות באי אלבה, אי בים התיכון המרוחק כ-20 ק"מ מחופי איטליה. נפוליון הורשה לשמור את התואר קיסר אבל נקבע כי האימפריה שלו היא רק האי הקטן הזה. הוא קיבל קצבה שנתית של 2 מיליון פרנק ממשלת צרפת, והורשה לקחת איתו מספר קטן מקציניו וחייליו. ב-20 באפריל הוא נפרד מרוב צבאו ונאמניו בפונטנבלו והחל את המסע לאי גלותו. השלטון בצרפת עבר ללואי השמונה עשר, כמלך צרפת.
תקופת שלטונו השנייה (שלטון 100 הימים)
גלותו של נפוליון באי אלבה היתה קצרת ימים. בסוף פברואר 1815 הוא נמלט מהאי ונחת בחופי פרובאנס. כוחות הצבא שנשלחו כדי לעצור אותו קיבלו אותו כמנהיגם. הוא החל לצעוד לעבר פאריס כאשר לאורך המסע מצטרפים לשורותיו חיילים ומתנדבים רבים מקרב העם. הוא הגיע לפאריס ב-20 במרץ 1815 עם צבא סדיר של 140,000 חיילים וכ-200,000 מתנדבים. לואי ה-18 נמלט מפאריס עם הגיע כוחות נפוליון שחזר להיות השליט בפועל. תקופת שלטונו זו מכונה "מאה הימים".
מאה הימים
המעצמות הזרות לא קיבלו את חזרתו לשלטון. הקרב הסופי התחולל ב-18 ביוני בווטרלו שבדרום בלגיה המודרנית בין הצבא הצרפתי לבין הצבא הבריטי והצבא הפרוסי בראשותם של, הדוכס מוולינגטון וגרהארד לברכט פון בליכר. הצבא הצרפתי הובס בקרב זה, ונפוליון חזר לפאריס. בתחילה קיווה לתמיכה עממית, אך בשזו לא באה, התפטר ב-22 ביוני לטובת בנו ששהה באוסטריה. הוא ניסה להמלט מצרפת דרך נמל רושפור, אך הוא היה מכותר על ידי ספינות בריטיות, וב15 ביולי נפוליון נתפס על ידי הכוחות הבריטים. בסך הכל שלט נפוליון בצרפת מאה ימים לפני שהובס. לאחר כניעתו, הוחזר לואי ה-18 לשלטון.
גלות אחרונה - ומות נפוליאון
הפעם הבריטים לא הסתכנו בבריחה נוספת של נפוליון והגלו אותו לאי סנט הלנה בדרום האוקיינוס האטלנטי, אי מבודד ביותר, 2,800 ק"מ מחופי אפריקה. באי זה בילה נפוליון את שארית חייו, מ-17 באוקטובר 1815 ועד למותו ב-5 במאי 1821. יש הטוענים כי הורעל על ידי הבריטים. בשנים האחרונות חקרו מספר חוקרים את שרידיו וטענו כי מצאו בשערו עדויות לרעל.
הרעל שנמצא בשערו הוא ארסן, שנחשב באותה תקופה לתרופה כנגד מחלות מסוימות. כיום הדעה המקובלת היא כי נפוליון מת מהרעלה, וסביר שכך היה, הרי שלא היה זה בכוונה תחילה להרוג אותו, אלא לרפא אותו ממחלות אחרות ובכך לתת לו למות מוות טבעי.
הוא נקבר בסנט הלנה. ב-1840 הובאה גופתו לפאריס ונקברה בבניין האינוואליד.
גובהו
בניגוד לדעה הרווחת, נפוליון לא היה נמוך במיוחד. יש שתי סיבות עיקריות לבלבול זה. הראשונה היא העדר השיוויון בין הרגל הצרפתית לאנגלית. במותו, גובהו היה 5 רגלים ו־2 אינצ'ים צרפתיים השווים ל-5 רגלים ו-6.5 אינצ'ים אנגלים, או 1,69 מטרים. כלומר, נפוליון היה גבוה במעט מהצרפתי הממוצע של תחילת המאה ה-19. הסיבה השנייה היא כינוי החיבה של נפוליון בפי חיילי המשמר שלו: הם קראו לו "הרב"ט הקטן" - le petit caporal כאשר הכוונה ב"קטן" היא לא גובהו הנמוך, אלא היחסים החמים שהיו בינו לבין חיילי המשמר.
ראו גם
- המלחמות הנפוליוניות
קישורים חיצוניים
- [http://wikiquote.org/wiki/Napoleon_Bonaparte ציטטות של נפוליון] מאתר WikiQuote (באנגלית). ביניהם המשפט: "היסטוריה היא גרסה של ארועי העבר שאנשים הסכימו להסכים עליה"
- [http://www.pitgam.net/search.php?data=%F0%F4%E5%EC%E9%E0%E5%EF&cata=sayer ציטטות של נפוליאון] בעברית.
- אורי קציר, [http://www.e-mago.co.il/e-magazine/roads.html נאפוליון מנסה לכבוש את העיר עכו נגד ידידו הותיק]
- [http://51.1911encyclopedia.org/N/NA/NAPOLEON.htm נפוליון בונפרטה, באנציקלופדיה בריטניקה 1911]
- [http://www.napoleon.org/en/home.asp האתר של La Fondation Napoléon] (באנגלית או צרפתית)
- [http://www.napoleonseries.org/index.cfm סידרת נפוליון] (באנגלית)
קטגוריה:העת החדשה
קטגוריה:שליטי צרפת
קטגוריה:מצביאים
-
קטגוריה:אסירים מפורסמים
ja:ナポレオン・ボナパルト
ko:나폴레옹 보나파르트
simple:Napoleon
th:นโปเลียน โบนาปาร์ต
dieta sms pisanie prac hotels Vienna Nieruchomoci d
|
|
|
|
